סשן
חטיפה וכליאה
סשן חטיפה במרתף
אתה שומע את הרעשים במעומעם בזמן שאתה מתעורר. טפיפות קצובות. נעלי עקב?
אתה פותח את העיניים לאט לאט. מנסה להבין איפה אתה נמצא. חושך מוחלט. העיניים שלך מכוסות במשהו צמוד. אתה לובש תחתונים בלבד. מה קורה פה?
פתאום נשמע קול צחוק של אישה. היא נמצאת בחדר הסמוך, כנראה מדברת בטלפון. אתה לא מצליח לשמוע במה מדובר.
כשאתה מנסה לקום אתה מבין שאתה קשור עם הידיים והרגליים לכסא. אתה מנסה להיאבק אבל מבין מהר מאוד שזה חסר סיכוי.
כמה זמן אתה כבר נמצא כאן? אתה מנסה להיזכר מה קרה אבל הזיכרונות בורחים ממך. איך הגעת לכאן? איפה אתה נמצא?
אתה מנסה לצעוק "שלום”? אבל יוצא לך קרקור חלש. אתה מנסה לצעוק שוב כשאתה מבין שהקול של האישה עצר.
היא מדברת עכשיו בקול רם ואתה שומע אותה אומרת "הוא התעורר. אני אחזור אלייך.”
אתה שומע שוב את נעלי העקב ואחר כך קול חזק, מצמרר של דלת כבדה נפתחת, ומיד לאחר מכן נסגרת.
הצעדים מתקרבים לכיוונך. צעדים קצובים ובטוחים.
אתה נבהל כשאתה שומע פתאום את הלחישה של האישה ישר באוזן שלך, “אתה נהנה?”
אתה מצליח רק למלמל – "מי את?”
היא צוחקת.
"זה לא ברור. אני השולטת שלך. המלכה שלך. מהיום, אתה תפנה אליי בתואר ‘מלכתי’, ברור, עבד שלי?”
עבד? מי האישה הזאת?
"אני לא מבין…”
כאב מיידי בלחי וצלצול באוזניים. היא נתנה לך סטירה?!
"אתה תלמד להקשיב ולציית לפקודות שלי. אם לא תציית, תענש מייד. בוא ננסה שוב – מהיום אתה תפנה אליי בתואר ‘מלכתי’. זה ברור?”
אתה בולע רוק. “כן… מלכתי.”
"מצוין. זה לא היה קשה כל-כך, נכון?”
"נכון.”
אתה מבין את הטעות שלך ברגע שהלחי השנייה שלך חוטפת את הסטירה.
"נכון, מלכתי.”
"יופי. כדאי לך ללמוד מהר. הסבלנות שלי מאוד קצרה.”
אתה שומע את הצעדים של נעלי העקב שוב, מקיפים אותך. אתה מרגיש את העיניים שלה עליך, בוחנות אותך.
"כן, אני חושבת שאתה תוכל להתאים. אבל קודם אני צריכה לבחון את הסיבולת שלך".
הכאב הפעם מורגש מיד בפטמה הימנית שלך, ורגע לאחר מכן גם בשמאלית. אתה מנסה להתפתל כשהיא מתחילה למשוך את מצבט הפטמות ואז אתה שומע אותה צוחקת.
"מה, זה כל-כך כואב"?
"בבקשה! בבקשה, מלכתי. בבקשה, אני לא מבין. אני אעשה מה שתרצי.”
היא שוב צוחקת. “אנחנו עוד נראה.”
"בבקשה!”
משיכה נוספת בפטמות ואתה צורח. אתה שומע את נעלי העקב מתרחקות ומרגיש את הכאב מתחיל להתפוגג. לאחר מכן נשמע רעש של מגירה נפתחת ונסגרת, ושוב העקבים מתקרבים לכיוונך.
"החלטתי שאתה מדבר יותר מדי בשביל עבד. תפתח את הפה.”
אתה מהסס לרגע אבל מפחד להרגיש את הכאב שוב ופותח את הפה. היא דוחפת את המחסום עמוק לתוך הפה שלך וקושרת אותו לאחורי הראש שלך, ואחר כך מהדקת אותו.
"זהו, עכשיו הרבה יותר טוב. עבד ממושמע יודע מתי הוא צריך לסתום את הפה, אבל גם לעבדים מתחילים יש לי פתרונות.”
אתה מנסה להתחנן שוב אבל יוצאים לך רק חרחורים לא ברורים שגורמים לפרץ צחוק נוסף מצידה.
"אתה רוצה לראות איפה אתה נמצא?”
היא מסירה את כיסוי העיניים. אתה מנסה לאמץ את העיניים ומסתכל סביבך. אתה נמצא בחדר בלי חלונות, עם דלת אחת. שלשלאות ברזל תלויות מהתקרה. שוטים אכזריים למראה מוצגים לראווה על הקיר.
אתה לא רואה את האישה ומבין שהיא כנראה עומדת מאחוריך.
"אתה מוכן לפגוש את המלכה שלך?”
אתה שוב שומע את הצעדים ועכשיו היא מופיעה מולך. אתה רואה את נעלי העקב, ובגדי העור שחושפים גוף חושני ומושך. למרות הלחץ, אתה מרגיש את הזין שלך מתחיל להיעמד בתחתונים.
היא שוב צוחקת. הפנים שלה חצי מוסתרות על-ידי מסיכה. “אני רואה שאתה מתחיל להינות.”
היא מסתובבת שוב ויוצאת מטווח הראייה שלך.
“אבל היום אנחנו מתעסקים בהנאה שלי, לא בהנאה שלך. כן נשלט שלי, היום אני הולכת לזיין אותך.”
אתה שוב מתחיל להילחץ. איך אתה יוצא מכאן?
כאילו היא קראה את המחשבות שלך, היא אומרת "אל תדאג. אני אשחרר אותך בסופו של דבר. אני משחררת את כולם בסוף, כשהם מבינים את מקומם. כשהם מבינים שהם עבדים שלי לתמיד. בסופו של דבר, אתה תבין שרק לצידי אתה תוכל להגשים את עצמך באמת. להיות מי שנועדת להיות. אתה תחזור מרצונך החופשי להשתעבד אצלי.”
